משך: שעתיים, כולל הפסקה
מפיק: האופרה הישראלית – רשימת הופעות
שנה בדיוק לאחר ביקורם המצליח הקודם, חוזרים רקדני בלט אייפמן אל במת בית האופרה בתל אביב.
כדרכו צולל אייפמן אל התרבות והספרות הרוסית המהוות מקור השראה אדיר עבורו, אייפמן חוזר אל הסופר האהוב עליו דוסטוייבסקי. זו היצירה השלישית אותה יצר על פי ספריו לאחר " האידיוט" ו "האחים קראמזוב"
הפעם בחר ביצירה הבולטת והמאתגרת בכתיבתו הספרותית של דוסטוייבסקי
" החטא ועונשו"..
אייפמן על היצירה.
"אני פונה ליצירות המופת הספרותיות לא כדי לחפש עלילות אלא כדי להעשיר את ההפקה ברעיונות פילוסופיים ואינטלקטואליים. אלה הנחשפים לאחר שאנו יורדים לעומקה של היצירה ומוצאים אותם מתחת לפני השטח."
תוך שהוא נאמן לערכים האמנותיים, אייפמן אינו יוצר תרגום תנועתי לסיפור, אלא משתמש בכל כלי הביטוי הייחודיים לו, אותם גיבש במהלך עשרות שנות יצירה כדי להציע את התשובות שלו לשאלות החשובות ביותר העוסקות בטבעה הפנימי של האנושיות. את תשובותיו לגבי המצפן המוסרי האוניברסלי. ולתוצאות ההתדרדרות שלהם.
אייפמן מוסיף
"יצירותיו של דוסטוייבסקי הן מקור בלתי נדלה של חוכמה, המסוגלות להביא לזיכוך את הפינות האפלות ביותר של הקיום ולהאיר אותן עם האמת העמוקה ביותר. החטא ועונשו מסמל את תחילת דרכו ביצירת הרומנים הגדולים של דוסטוייבסקי. זו יצירה שאני נמשך אליה כבר שנים רבות מאד. הבלט הוא בנייה מחדש של המסע הרוחני המפרך שעובר גיבור הספר רסקולניקוב.
לא תרצח, היא אחת מעשרת הדברות החשובות ביותר ומי שמפר אותה שולל את הערך העליון של החיים. המתנה שאין לגעת בה שניתנה לנו על יד האלוהים".
עלילת החטא ועונשו בקצרה.
סיפורו של רסקולניקוב, צעיר המתקשה להבין את מקומו בעולם. הוא סטודנט לשעבר שנשר מהאוניברסיטה וחי בעוני בסנט פטרבורג. הוא אומלל מאוד ומרגיש שאין לו מטרה בחיים. יום אחד משתכנע רסקולניקוב שיש לו זכות מוסרית לבצע רצח. הוא מאמין שהעולם מתחלק לאנשים "רגילים" ו"יוצאי דופן", וכי לאנשים יוצאי דופן יש את הזכות לשבור את הכללים כדי להשיג את מטרותיהם. רסקולניקוב מחליט לרצוח בכדי להוכיח את התיאוריה שלו. הוא מתכנן להרוג מלווה בריבית זקנה אך התוכנית משתבשת ובסופו של דבר הוא רוצח גם את אחותה. לאחר הרציחות, רסקולניקוב נקלע לתחושת אשמה וחרדה. הוא נרדף על ידי הבלש פטרוביץ', המשוכנע שרסקולניקוב הוא הרוצח. רסקולניקוב הופך ליותר ויותר פרנואידי ומבודד, נאבק למצוא דרך להימלט מהתוצאות של מעשיו.
בצהלך העלילה הוא מתערב יותר ויותר ברשת של שקרים והונאה. בסופו של דבר הוא נתפס ומובא למשפט, שם הוא נידון למאסר. בכלא, רסקולניקוב מתחיל להשלים עם אשמתו ומתחיל לחפש גאולה. הרומן מסתיים בכך שרסקולניקוב משלים עם האנשים שפגע בהם ומוצא שלווה בתא הכלא שלו.
על פי ספרו של פיודור דוסטוייבסקי,
מוסיקה: גוסטב מהאל, בוריס צ'יקנקו.
תפאורה: זינובי מרגולין
תלבושות: אולגה שיישמלשווילי
תאורה: גאלב פישלטניצקי, בוריס אייפמן
